גזר דין בתיק מק"מ 22400-05-10

1.         הנאשמת 1 הינה חב' העוסקת במסחר בציוד למחנאות ורשומה כעוסק מורשה והנאשם 2 הינו מנהלה הפעיל.

הנאשמים הורשעו על פי הודייתם בעובדות כתב האישום המתוקן באי הגשה במועד

            של 13 דו"חות תקופתיים, 13 עבירות לפי סעיף 117 (א) (6) לחוק מס ערך מוסף ביחד

עם סעיפים 67 ותקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף תשל"ו- 1976 .

2. בטיעוניו לעונש הדגיש ב"כ המאשימה כי בבוא בית המשפט לגזור את דינם של הנאשמים עליו לשים לנגד עיניו את ההלכה הנוהגת כי יש להשית מאסר בפועל תוך מתן משקל יתר לאינטרס הציבורי, בעת שגובה המחדל, שהינו בסך של 399,000 ש"ח לא הוסר והסדרי תשלום שנערכו עם הנאשמים לא קוימו.

בהסתמך על פסיקה שהגיש עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשמת 1 שאינה פעילה עוד קנס סמלי ואילו על הנאשם 2 מאסר בפועל לתקופה העולה על זו שניתן לרצותה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.

3. ב"כ הנאשם הדגיש מנגד כי הנאשם 2 נשוי ואב לשני ילדים רכים בשנים אשר ניהל כל חייו אורח חיים נורמטיבי ונעדר עבר פלילי. לדבריו אף ניהל את הנאשמת 1 כדין והעסיק 12 עובדים ואולם בסופו של יום קרס כלכלית והותיר אחריו חובות בין היתר לרשויות המס וכיום מצוי בהליכי פשיטת רגל.

הוסיף וציין ב"כ הנאשם כי הנאשם 2 הודה ובכל העבירות שיוחסו לו תוך נטילת אחריות על המעשים שהתבטאה גם בכך שהציג את כלל הדו"חות לרשויות המס , הגם שבפועל לא הגישם לנוכח היעדר יכולת לשלמם וסכום המס לתשלום נקבע על פיהם. בהקשר זה ציין ב"כ הנאשם בנוסף כי אין חולק שסכום המס לתשלום על פיהם הינו בסך של  215,000 ש"ח שכן לו הוגשו הדו"חות היו הנאשמים זכאים להחזר בגין ניכוי הוצאותיהם.

בהסתמך על פסיקה שהגיש עתר ב"כ הנאשם לבית המשפט שלא למצות עם מרשו את הדין לאור סך כל הנסיבות לקולא ולהשית עליו מאסר שירוצה בעבודות שירות וקנס מתון תוך מתן הדעת למצבו הכלכלי הירוד.

4. הנאשם הדגיש בפני בית המשפט כי הינו עובד כדין לפרנסתו מגיל 17 וכי הרקע לביצוע העבירות, הינו קריסתו הכלכלית של העסק, זאת לאחר שניסה להבריאו באמצעות הכנסת שותף, ללא הועיל. לדבריו מצוי בתסבוכת כלכלית, חב חובות בסכומים עצומים לגורמים שונים, נקלע להליכי פשיטת רגל ועושה כל מאמץ להחזר חובותיו מבלי שנטל כספים לכיסו.

דיון

5. ההלכה בדבר חומרת ביצוע עבירות כלכליות תוך שליחת יד לקופה הציבורית, הינה עקבית וברורה. כמו גם הענישה הנגזרת לנוכח החומרה, השתת ענישה מחמירה על כל רכיביה, תוך שמרכז הכובד הינו האינטרס הציבורי שבהבהרת החומרה והרתעה, הגובר על כל שיקול לקולא שבאינטרס הפרטי של נאשם זה או אחר,או מצב כלכלי רעוע.

6. כך גם בעניינם של הנאשמים אשר בשיטתיות, לא הגישו מספר רב של דו"חות וגרעו מהקופה הציבורית מס בשיעור עצום. ולא כל שכן בעת שהמחדל כלל לא הוסר חרף הזדמנויות שניתנו לנאשמים לעשות כן והנזק לא הוטב.

7. לזכות הנאשמים זקפתי את העובדה כי העסק נוהל כדין עד לקריסתו  הכלכלית וכיום אינו פעיל עוד ואת היותם נעדרי כל עבר פלילי. כמו כן את הודייתם בכתב האישום המתוקן בשלב מוקדם של ההליך.  בנוסף כי הנאשמים הציגו לרשות המס את כלל הדו"חות ובהם סכומי המס אותם הינם חייבים, הגם שלא הוגשו מחמת חוסר יכולת לפרוע אותם. בהקשר זה ייאמר כי נהיר לכל שנישום אשר אינו מגיש דו"חות כדין ואינו משלם את חובו לרשות המס אינו יכול להיבנות מכך כי היה זכאי לניכוי הוצאות אל מול תשלום כאמור. הגם שמוסכם על הצדדים כי סכום המס לתשלום היה פוחת באופן משמעותי.

8. ביום 29.3.09 ניתן בבימ"ש המחוזי מרכז פס"ד בעפ"ג 6196-12-08 טוביאנה נ' משרד האוצר אגף המכס והמע"מ. המערער אשר הורשע באי הגשת 13 דו"חות ואי תשלום המס הנובע מהם בסך של 426,232 ש"ח. על המערער נגזרו בבימ"ש השלום 8 חודשי מאסר בפועל, 10 חודשי מאסר על תנאי, תשלום קנס בסך של 60,000 ש"ח והתחייבות בסך של 20,000 ש"ח. בערעור הוקל גזר הדין באופן שעונש המאסר הופחת לשישה חודשים אשר הותר לנאשם לרצותם בעבודות שירות.

ביום 12.7.11 ניתן בבימ"ש המחוזי מרכז פס"ד בע"פ 47937-07-10 ספקיוריטי המוקד המרכזי בע"מ ואח' נ' מ"י  על הרשעתם בביצוע 35 עבירות של אי הגשת דו"חות במועד וערעור שכנגד שהגישה המדינה בעפ"ג  26105-08-10 על קולת גזר הדין במסגרתו הוטלו על הנאשם 2 בין היתר שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות וקנס בסך של 25,000 ש"ח. 

מפסק הדין עלה כי בעניינם של המערערים הוגשו שלושה כתבי אישום וכי הורשעו במיוחס להם לאחר שמיעת הראיות. כמו כן כי בעת מתן גזר הדין עמד חובם של המערערים על קרן מס של 411,661 ש"ח. בנוסף כי המחדלים לא הוסרו ולמערער היה עבר פלילי בעבירות מס בנוסף על קנסות מינהליים שהוטלו עליו. 

שני הערעורים נדחו.

9. לאור סך כל האמור לעיל, מצאתי לגזור על הנאשמים את העונשים הבאים: